אוטוטו וברוך ה' כבר ללימודים. זמן אלול, ה'זמן' הקצר ביותר בשנה, כבר בפתח, תקיעת שופר מיד תנסר. רגע לפני שחוזרים לשגרה מגיש דוד גדנקן 10 דברים שרציתם לדעת על המושג בין הזמנים.

א. בעולם הישיבות זמן- הוא השם לתקופת לימוד רצופה, בה לומדים תורה ללא חופשות וללא הפסקות.

ב. שנת לימודים בישיבות ובכוללים, מחולקת לשלושה "זמנים", זמן אלול – מר"ח אלול ועד לערב יום הכיפורים. זמן חורף – מראש חודש חשוון ועד ראש חודש ניסן. זמן קיץ- מר"ח אייר ועד תשעה באב.

ג. תקופות ה"זמנים" נקבעו למעשה לפי חגי ישראל. לקראת חג הסוכות ולקראת חג הפסח נקראים האברכים למשפחתם כדי לעזור בניהול ובניהוג המשפחה.

ד. זמן אלול, הינו תוצר ישראלי מובהק. זמן זה לא היה קיים ולא היה נהוג בישיבות הוותיקות שבאירופה, שם היה נהוג זמן ארוך מר"ח אייר ועד ערב יום הכיפורים.

ה. לכל זמן נקבעת מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בעיון ובבקיאות. ישנן ישיבות המקדישות למסכת אחת משך של שנה שלמה, או יותר מזמן אחד.

ו. תקופת החופשה בין זמן לזמן נקראת "בין הזמנים" (במלעיל). בין הזמנים תקופה בה שוהים האברכים עם משפחתם, נחים קצת מעולה של תורה ( תורה מתישה כוחו של אדם) ובבין הזמנים אוגרים כוחות חדשים.

ז. הישיבות קראו לתקופה זו בין הזמנים ולא חופשה, כי אין חופשה מלימודים ומעולה של תורה ולהבדיל בין מוסדות כלליים בה החופשה הינה סמל לבילוי.

ח. בארצנו רבים המקומות שבין כותליהן מופעל הקוראות לעצמן "ישיבת בין הזמנים" ובה יושבים וממשיכים ללמוד תורה, גם אם פחות שעות מהרגיל, ובד"כ עוסקים בנושאים בהם חשקה נפשו של הלימוד.

ט. בעקבות אירועים שקרו בתקופת בין הזמנים בשנים האחרונות, יצאו רבנים דגולים, במדריך הלכתי כיצד לנהוג בתקופת בין הזמנים, בחינת ונשמרתם לנפשותיכם. חובת הצורך בזהירות רבה בעת הטיולים המשפחתיים, הקפדה על תפילת הדרך ותפילות בדרך, שמירה והקפדה בנושאי הכשרות , הלכות צניעות ועוד ועוד.

י. לסיום נצטרף לתפילה כי תקופת בין הזמנים תשמש להידוק הקשר בין האברכים לבני משפחתם. שאכן לומדי התורה יסייעו לנשותיהם הנושאות בעול ברוב ימות השנה וכמובן שיחדשו כוחות להגברת ההשקעה בנשיאה בעולה של תורה.